<h1>מרדכי סימנים קפ"ח—קפ"ט</h1>
<h2>דף נג.</h2>
בשמים שאדם איסטניס מוליך להעביר ממנו ריח רע של בהכ"ס אין מברכין עליו והשיב רבינו אפרים אדם שאינו מריח ומברך לעצמו על הבשמים [הוה] ברכה לבטלה וגם להוציא בני ביתו אינו יכול דלא דמי לקידוש והבדלה וברכת הלחם (ומצה) [דמצה] דהוא חובה ומצוה וזה אינו אלא מנהג ואני איני מברך על הדס שוטה שלכם היבש ואין בו לחלוחית ריח ולאו דוקא הדס הה"נ בשמים ויש לי זכוכית קטנה ובה מיני בשמים ועליה אני מברך: היה נכנס ויוצא כתב רבינו מאיר דמיירי שאין דעתו לחזור אבל דעתיה לחזור לא אסח דעתו ובשמים של בושם נמי לריחא עבידא דניחא ליה דנירחו אינשי כי היכי דניתו אינשי וניזבנו: משום לא תשא (לעיל דף לג.) בירושלמי מפרש דהמברך ברכה לבטלה יאמר בשכמל"ו: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת (פסחים דף נד.) הקשה ה"ר יוסף למה אין מברכין על האור כל שעה שנהנין ממנו שהרי אסור ליהנות מן העולם בלא ברכה וי"ל דדוקא כשגופו נהנה אבל בשאר הנאה לא ואף על פי שמברכין לאור השמש היינו לפי שמתחדש בכל יום [מתוספות פסחים. מ"י].
